תפריט

מה אתם רוצים לקרוא? רוצים ללמוד? רוצים לחקור?

מאמרים
מפת דרכים

למידה מבוססת פרויקטים PBL

יום רביעי, 17 במאי, 2023
"למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה המאפשרת לתלמידים ללמוד תוך כדי חקירה ועשייה. שיטה זו יוצאת מנקודת הנחה שקיים נושא או שאלה שיש ללמוד ולחקור, תהליך הבא לידי מימוש והצגה בתוצר, שצריך להיות משמעותי לאדם ולעולם. הפרויקט הוא התהליך כולו שמּונע מתאריך יעד להגשת התוצר ולהצגתו, והוא מביא לידי ביטוי את הלמידה שהתרחשה במהלכו, כמו גם את המיומנויות והרגלי הלמידה שנרכשו במהלך העבודה על הפרויקט "(משרד החינוך).

PBL – למידה מבוססת פרוייקטים

ג'ון דיואי (1859-1952) שהיה פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה-20 טען ש: "החינוך איננו בבחינת הכנה לחיים,  אלא החיים עצמם", ש"תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב ושהאדם החושב לומד מכישלונותיו כמו מהצלחותיו." כפועל יוצא מהשקפתו זו, דיואי דגל בלמידת חקר פעילה ואותנטית שמקושרת באופן ישיר לחיים עצמם ועל בסיס משנתו התפתחה גישת ה- PBL, – למידה מבוססת פרוייקטים, שלעיתים נקראת גם "למידה מבוססת בעיה". 

לגישה זו מספר מאפיינים בסיסיים:

  • הלומד במרכז ואחראי על לימודיו   
  • המלמד משמש כמנחה 
  • הלמידה פעילה, אותנטית ושיתופית 
  • התהליך מלווה לכל אורכו במשובים ורפלקציות
  • ובסוף התהליך מוצג הפרוייקט בפומבי

גישת PBL רואה באדם יצור חברתי שהתקדמותו והתפתחותו השכלית והרגשית מושפעות מאינטראקציות חברתיות ומהתמודדויות עם אתגרים. לפיכך, תהליך הלמידה רצוף בניהול דיונים, שיתוף רעיונות, מתן משובים וניתוח רפלקציות– שכולם מסייעים בקידום ההבנה והצמיחה האישית של כל אחד ואחת מהלומדים. כל פרט מחברי הקבוצה תורם מיכולותיו, ידיעותיו וכישוריו ונתרם מכוחה של הקבוצה ובצורה זו, השלם גדול מסך חלקיו.

תהליך הלמידה מתחיל בשאלה מערערת/מניעה שמוצגת ע"י הלומדים או ע"י המנחה. על השאלה להיות קשורה להיבטים מחיי היום יום ומקושרת לעולם האמיתי.

השאלה מובילה לשלב חקר מעמיק ופעיל, הכולל  מושגים מתוך השיח המדעי: 

  • טענה – שמביאה לידי ביטוי היבטים שונים של התופעה הנחקרת.
  • ראיות – ממצאים מדעיים, המבוססים על מקורות כמו: תצפית, טקסטים אמינים וניסויים.
  • וטיעון – ניתוח הטענה ההתחלתית בעזרת הראיות.

תהליך הלמידה כולו מלווה בנקודות עצירה בהן הלומדים מקבלים משוב חיצוני מהמנחה ומעמיתיהם לקבוצה או לכיתה ואף ממשבים את עצמם. רפלקציות אלה חשובות מאוד לתהליך מפני שהן מאפשרות ללומדים להבין טוב יותר את עצמם ואת דרך עבודתם וכפועל יוצא מהבנה זו, לגלות טעויות, להתגבר על חסמים ולדייק את התקדמותם בהמשך. 

שלב הלמידה האחרון הוא שלב הצגת התוצר/הפרויקט בפני מליאת הכיתה או גורמים נבחרים אחרים. שלב זה מהווה נקודת שיא בתהליך וסוגר את מעגל הלמידה לפני פתיחתו של מעגל חדש. 

טיפים ללמידה מבוססת פרויקטים

למידה מסוג זה מחייבת התגייסות ולקיחת אחריות מצד הלומדים. כדי לגייסם ללמידה, רצוי לאפשר להם לבחור את הנושא אותו יחקרו או להציע להם נושא אחר, ולשכנע אותם בחשיבותו וברלוונטיות שלו לחייהם.

קישור הלומדים עם ארגונים ומוסדות העוסקים בתחום מחקרם והכוונתם ליצירת פרוייקט שיתרום ויקדם את צרכי הקהילה בה הם חיים, יתרמו להעלאת קרנו של הפרוייקט בעיניהם ויסייעו אף הם בהעלאת המוטיבציה. 

בגישת למידה זו, תרבות הכיתה משמעותית מאוד. על המשתתפים לתת מקום לטעויות ולדעת איך להתמודד איתן. לשם כך יש לטפח אקלים כיתה תומך שיאופיין בשיתוף פעולה, קבלה, הקשבה ומתן ביקורת בונה. 

בנוסף, למידה זו שמה כמטרה את עצם תהליך הלמידה- עובדה שמצריכה שינוי תרבותי כשלעצמו. כדי לכוון את הלומדים להתמקד בתהליך, יש לעשות שימוש בהערכה מעצבת שמבוססת על משובים מקדמים חוזרים ונשנים ולחלק את הזמן בצורה כזו שתאפשר התייחסות למשובים שהתקבלו ושיפור הלמידה בעקבותיהם.

למידה שיתופית, יעילה יותר בקבוצות קטנות לכן יש לחלק את הכיתה לכמה קבוצות למידה. מטבע הדברים, קבוצות שונות יתעניינו בנושאים שונים והדבר עלול ליצור עומס על המלמד, שנדרש להעמיק במגוון נושאים בו-זמנית. רצוי, אומנם, שעולם התוכן בו עוסקים הלומדים יהיה מתחום המומחיות של המלמד, כדי שיוכל לסייע, לכוון ולדייק את תהליך החקירה והלמידה. עם זאת, על המלמד להכיר בשינוי מעמדו בכיתה ממעביר תוכן למנחה ובמקרה הצורך, לכוון את הלומדים למומחי תוכן אחרים ולנצל את מליאת הכיתה להעברת "שיעורונים" קצרים (10-15 דק') שיהיו רלוונטים לכל הקבוצות ויעסקו בפיתוח מיומנויות למידה ומיומנויות חברתיות ורגשיות כמו: מיומנויות שיתוף פעולה, מציאת משאבים ומקורות מידע, שימוש בכלים טכנולוגיים וכד'. 

כדי לאפשר למלמד-המנחה לעקוב אחר התקדמות הפרוייקטים בקבוצות השונות, מומלץ להכין טבלת מעקב עם שמות הלומדים והיעד שהציבו לעצמם לאותו יום/ לתקופת למידה מסויימת ולסיים את היום/תקופת הלמידה בשיחה אישית רפלקטיבית שתבחן את עמידתם ביעדים.

למידה בקבוצה מצריכה סנכרון ותיאום בין חבריה.   שימוש בפלטפורמת מודל , בכלי גוגל דרייב ובכלים שיתופיים נוספים, יסייעו בהתעדכנות ויקדמו את הבניית הידע המשותף.

כדי לתת פומביות ובמה משמעותית לתהליך ולתוצר הלמידה שבסופו, מומלץ ליזום את הצגת הפרוייקט גם בפני קהל חיצוני כמו: גורמים ומוסדות מתוך הקהילה שנושא הפרוייקט רלוונטי עבורם. במה כזאת תיתן מוטיבציה נוספת ללומדים, שירגישו ביתר תוקף את תרומתם ל"חיים האמיתיים". 

שלב הצגת התוצר מציין אומנם את סופו של פרוייקט ספציפי, אך יש להתייחס גם אליו כשלב בתוך תהליך: לתכנן אותו בקפידה, לתת גם לו משוב עמיתים ורפלקציה אישית ולהפיק ממנו לקחים לשיאי למידה נוספים.

תקופה זו, בה אנו נאלצים לנהל את הלמידה מרחוק, פותחת בפנינו הזדמנות פז לטפח סוג למידה אחר, המציב ערכים של שיתופיות, עצמאות, אחריות, התבוננות פנימית ותרומה חברתית בראש מעיניו ולקדם בעזרתו למידה משמעותית שתקרין על הפרט והחברה.

צריכים עזרה?

אנחנו כאן לכל שאלה בנושאי פדגוגיה וטכנולוגיה.

מה אתם רוצים לחפש?